היום 31 במאי 1962, לפני 59 שנה הוצא להורג הצורר הנאצי אדולף אייכמן, לאחר שהובא לדין במדינת ישראל על חלקו בשואה, בין היתר על תפקידו המרכזי ביישום "הפתרון הסופי". שירות בתי הסוהר קיבל את האחריות לשמירה על חייו בעת כליאתו ולהוצאתו להורג לאחר שנגזר דינו למוות.
הקשר בין אירוע זה למוזיאון אסירי המחתרתות ירושלים הוא בדמותו של אריה קלפר
אריה ניר קלפר (1977-1911) חבר ההגנה ואסיר לשעבר בכלא המרכזי בירושלים, אשר עמד בראש נציבות שירות בתי הסוהר באותם הימים.
אריה נולד בעיר סטניסלב באימפריה האוסטרו-הונגרית (היום אוקראינה). בשנת 1925 עלתה משפחתו ארצה והשתקעה בכפר סבא. בגיל 14 הצטרף לשורות ההגנה ובגיל 18 היה ממארגני גדודי הנוער של הארגון בעמק חפר. אריה סיים את קורס מפקדי המחלקות בארגון, ונתמנה לסגן מפקד הנפה (פיקוד העורף). במרד הערבי (1939-1936) היה מבין הראשונים להתנדב ל"נוטרות".
בפעולת "ליל וינגייט" (1946) להורדת מעפילים בחוף תל אביב, נעצר ונידון לארבע שנות מאסר ועבודות פרך במחנה נור א-שמס הסמוך לטולכרם. גזר דינו הומתק לשלוש שנים, והוא הועבר לבית הכלא המרכזי בירושלים, שם שימש כמוכתר האסירים היהודים.
אריה השתתף בקרבות מלחמת העצמאות ולאחר קום המדינה, סייע בהקמת משטרת ישראל. לאורך השנים כיהן בתפקידי מפתח במשטרה וב-1958 מונה לתפקיד נציב בתי הסוהר.
עם מינוייו לתפקיד כנציב בתי הסוהר, עיתון מעריב כתב עליו כך: "..מצח חרוש קמטי ריכוז, עניים זעירות, נמרצות, שאישוניהן נועצים מבטים נוקבים: גוף קצר וחסון ושפם עב ודוקרני- אריה ניר, בן 46, הוא קצין – משטרה שעשר שנות שירותו מצטיינות בקו מתמיד של עליה בסולם הדרגות. אולם פרשת השירות של ניר החלה כעשרים שנה לפני היות משטרת ישראל...מי שנעשה כעבור 12 שנה נציב לכל 'יושבי' מדינת ישראל, הולך בעצמו לארבעה שנות 'ישיבה' בבית הסוהר המרכזי של ירושלים..." (13 אוקטובר 1958)
במהלך משפטו של אייכמן ועד להוצאתו להורג, לקח על עצמו אריה להיות נוכח בכל ישיבה של בית המשפט. ביום חמישי ה-31 במאי בשעה 23:58 אייכמן הוצא להורג וגופתו נשרפה במתקן שנבנה מראש בכלא רמלה.
בשל פומביות המשפט וחשיפתו בכלי תקשורת ברחבי העולם, נוצר חשש שהטמנת כד האפר תיצור מוקד עליה לרגל לניאו-נאצים. למחרת ביום שישי, "ירקון מח' 44" - ספינת משמר החופים היחידה של משטרת ישראל ובראשה אריה ניר הפליגה במצע חשאי מיפו, כאשר עד העלייה לסיפון וההפלגה, אנשי הצוות לא ידעו מה מטרת ההפלגה. כאשר הגיעה הספינה אל מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל אריה פיזר את אפרו של אייכמן בים.
