כלא עכו שכן בעיר העתיקה, במבצר שנבנה במאה ה-18 בידי העות'מאנים, על גבי יסודות המבצר ההוספיטלרי הצלבני. ב-1920 נכלאו בו 20 חברי ה"הגנה", בראשות זאב ז'בוטינסקי, שנאסרו בעקבות המאורעות בירושלים. עם הקמתו קלט בית הכלא כ-350 אסירים, אולם בשנות הארבעים הכיל כ-600 אסירים, עקב הסלמת המאבק בבריטים. בכלא עכו היו תאי אסירים, אגף נידונים למוות, מרפאה ובית חולים. אולם גדול שימש כבית מלאכה לעשיית מחצלות, וחדרי מלאכה אחרים שימשו לנגרייה, למסגרייה ועוד. המתקן לקה בחוסר אוורור ובמערכת תברואה לקויה והתנאים הפיסיים גרמו לאסירים רבים לחלות. במרוצת השנים נכלאו במקום מאות מחברי מחתרות ה"הגנה", אצ"ל ולח"י.
ז'בוטינסקי וחבריו להגנת ירושלים
באביב 1920, בצל החשש להתקפות ערבים על יהודי ירושלים, גייס זאב ז'בוטינסקי יחד עם פנחס רוטנברג קבוצת מגנים. ב- 4 באפריל פרצו מהומות בעיר העתיקה ובשער יפו, בהן נהרגו שישה יהודים ונפצעו למעלה מ – 200. נסיונות המגנים להיכנס לעיר העתיקה נהדפו ע"י הבריטים ובהמשך נאסרו 19 מהם. ז'בוטינסקי הסגיר עצמו כמפקדם ודרש להיאסר אף הוא. ז'בוטינסקי נדון ל- 15 שנות מאסר בכלא עכו וחבריו נדונו לשליש שנים. ביולי 1920 הוענקה חנינה כללית לכל המעורבים במאורעות, יהודים כערבים.
מ"ג אסירי ה"הגנה"
בסתיו 1939 ערכה ה"הגנה" קורס מפקדי מחלקות במושבה יבנאל. קציני משטרה בריטים שהגיעו באקראי גילו את הנשק שהוחבא במקום ולכן הוחלט להעביר את הקורס לג'וערה. אחת מתוך שתי הקבוצות שיצאו לג'וערה ובה 43 (מ"ג) מדריכים וחניכים, נתגלתה בדרך ע"י הבריטים, נעצרה והובלה לכלא עכו. חברי הקבוצה נשפטו באשמת נשיאת נשק לא חוקי ונדונו לעשר שנות מאסר, למעט אחד שהואשם גם בתקיפה ונדון למאסר עולם.
אסירי גינוסר
ב – 24 באוקטובר 1939 הותקף משמר נע של נוטרים, שאבטח את השקיית שדות קיבוץ גינוסר. אחד הנוטרים נפצע ונשקו נשדד. בעזרת תגבורת של נוטרים מגינוסר ומהמושבה מגדל החל מרדף אחרי התוקפים, אנשי הכפר הערבי הסמוך. במהלך המרדף נפגעו שלושה ערבים. לאחר הקרב נעצרו עשרה מבין הנוטרים. במשפט נטען כלפיהם כי לא היתה זו פעולה הגנתית וכי לא הוכח שהותקפו. העשרה נדונו לתקופות מאסר ארוכות שנעו בין חמש ל – 20 שנה בכלא עכו.
אסירי משמר הירדן
בסתיו 1939 התקיים בבסיס האימונים של האצ"ל במשמר הירדן הקורס הגדול והמשמעותי של הארגון. היום האחרון של הקורס, 17 בנובמבר 1939, נוצל לאימוני רימונים ומוקשים. בסיום האימון נתקלו משתתפי הקורס בקבוצה של שוטרים בריטים. 38 איש נאסרו. הם הואשמו בהחזקת אמצעי לחימה. ארבע הנשים מבין האשמים נדונו למאסר של שנתיים. מבין הגברים שישה נדונו לחמש שנות מאסר ו – 28 לעשר שנים. הגברים נכלאו בכלא עכו והנשים בכלא הנשים בבית לחם.
נערי שוני
בקיץ 1945 התקיים במרכז האימונים של האצ"ל בשוני קורס מפקדים לצעירי האצ"ל. ב – 16 באוגוסט הקיפו כוחות בריטיים את הסביבה כולה ו – 20 מחניכי הקורס נעצרו. הם נשפטו בבית הדין הצבאי בחיפה תוך שהם שוללים את זכותו של בית המשפט הבריטי לשפטם ומצהירים "לא אשם". הם נדונו לתקופות מאסר שבין שלוש לשבע שנים. 18 הנערים נכלאו בכלא עכו ושתי הנערות בכלא הנשים בבית לחם.
31 אסירי חולות בת- ים
שלוש מחלקות של לוחמי האצ"ל יצאו בליל ה – 2 באפריל 1946 לפוצץ תחנות רכבת, מסילות ברזל וגשרים בדרום הארץ, במסגרת "תנועת המרי העברי". לאחר הפעולה המוצלחת נסוגה אחת המחלקות לכיוון בת- ים. בחוף בת- ים כותרו הלוחמים ע"י כוח בריטי גדול ומאחר וכלי נשקם התמלאו בחול הם נאלצו להיכנע. כל הלוחמים נדונו ל – 15 שנות מאסר, זולת אחד שנדון למאסר עולם. הלוחמת היחידה נכלאה בכלא הנשים בבית לחם.
אסירי ביריה
ב – 27 בפברואר 1946 היו חילופי יריות ליד משטרת הר כנען בצפת. בעקבותיהם ערכו הבריטים חיפושים בהיאחזויות הפלמ"ח עין זיתים וביריה. בביריה נתגלו שני מחסני נשק קטנים, מכשיר אלחוט וספרי הדרכה צבאיים. למחרת אסרה המשטרה הבריטית את כל מתיישבי ביריה, אנשי המחלקה הדתית של הפלמ"ח. הם הואשמו בהחזקת נשק ובירי על חיילים. האסיים, ביניהם נערים בני חמש עשרה, הועברו לכלא עכו. חלקם סירבו למסור טביעת אצבעות והוכו. כמחאה על היחס הקשה הם קיימו שביתת רעב. 20 מהנאשמים נדונו לארבע שנות מאסר, שניים לשתי שנות מאסר, ושניים לשנת מאסר אחת
אסירי בתי המלאכה של הרכבת
במסגרת "תנועת המרי העברי" תקפו לוחמי לח"י ב – 18 ביוני 1946 את בתי המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה. שני לוחמים נהרגו בעת הפריצה. בפעולה פוצצו קטרים, מנופים ומתקנים שונים. לאחר הקרב נסוגו הלוחמים במשאית מילוט. בדרכם נתקלו במארב בריטי במבואות כפר – אתא וספגו מכת אש חזקה. תשעה לוחמים נהרגו בקרב. 23 נשבו ומתוכם עשרה פצועים. מהלך המשפט הופרע בשירה ע"י הלוחמים, שכפרו בזכותם של הבריטים לשפוט אותם ודרשו יחס כאל שבויי מלחמה. ארבע הלוחמות נידונו למאסר עולם ו – 19 הלוחמים למוות. לאחר שבועיים הומתק עונשם של הלוחמים למאסר עולם בכלא עכו. הלוחמות נכלאו בכלא הנשים בבית לחם.
בנוסף לקבוצות הגדולות של אסירי המחתרות שנכלאו בכלא עכו, ישבו כאן גם אנשי מחתרות שנתפסו בקבוצות קטנות, או כיחידים. רבים נוספים היו עצורים כאן לפני משפט, או ללא משפט כלל.
