​​​​רקע להקמת הבית:
שרשרת של גבורה והתנדבות יהודית -  סיפורו של "בית הגדודים"

עם פירוקו של "הגדוד הראשון ליהודה" במאי 1921 הגיעה לסיומה פרשת הגדודים העבריים, שהתנדבו לצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1932 הקימה קבוצה מקרב החיילים המשוחררים של הגדודים העבריים את מושב אביחיל בעמק חפר, ולסמלו נבחרה מנורה מעוטרת במילה "קדימה", על בסיס תג הכובע של חיילי "הגדוד הראשון ליהודה".

עם קום מדינת ישראל והקמת צה"ל התעוררה בקרב יוצאי הגדודים משאלת ההנצחה. מלחמת העצמאות שימשה דחף מיידי לכך – כמה מן הגדודאים נטלו חלק במלחמה זו ובעיקר עשו כן בניהם ובנותיהם. חלק מהגדודאים אף שכלו בנים במלחמה. הם חשו צורך לתת ביטוי לכך שלא נותקה עוד השלשלת וכי דור הבנים הולך בעקבות הוריהם. את יוזמתם הגדירו כ"מרד נגד השכחה". הרעיון תורגם להקמת בית שינציח את סיפורם וימוקם באביחיל, כפרם של יוצאי הגדודים העבריים.


"מזכרת נאה לעבר, מקור השראה לעתיד" –  ​
תכנון בית הגדודים​

בראשית תכנון הבית נקבעה הגדרה רחבה לייעודו, כבית שיכיל ויקיף היבטי מורשת, הנצחה וחינוך להתנדבות וללוחמה. את הבית ביקשו להתאים לשלושה קהלי יעד עיקריים: יוצאי הגדודים העבריים מהארץ ומהעולם – שעבורם ישמש הבית מוקד לנוסטלגיה ולהנצחה לצד מקום מפגש ובית הארחה ונופש; צה"ל – שעבורו ביקשו לתכנן חדרי עיון, אולם כינוסים ומתקני ספורט, ואף אקדמיה צבאית; הציבור הרחב, ובעיקר בני הנוער – שלהם ינחילו את סיפור ההתנדבות באמצעות מוזיאון וספרייה.

כחלק מההכנות להקמת הבית ניטעה חורשה בשטח המיועד לבנייה והתקיימו טקסי נטיעות שנתיים. בשנת 1957 הונחה אבן הפינה והוחל בגיבוש תוכנית הבנייה. בשלב זה החליטו יוזמי הבית לוותר על הקמת בית נופש והתרכזו בהקמת אולם ומוזיאון. מלאכת תכנון הבית נמסרה לבני זוג מנתניה, האדריכל נתן גולני והמהנדסת חנה גולני, בליוויו של פרופסור יוחנן רטנר מחיפה כאדריכל מייעץ. בפאתי מושב אביחיל הוקם מבנה בולט המתנשא בראש גבעה המשקיפה על שדות עמק חפר ונתניה. מתכנני הבית סיפרו כי במבנה ניתן ביטוי למה שיוזמי הבית ביקשו לראות בו: "בניין האבן מבטא את המבצר ואת הכוח, שלמות של תקופות, אבן על אבן ואת הנצח".

המעטפת החיצונית כללה שני אגפי בניין – אגף ובו אולם כינוסים שלצידו מבואה למפגשים ותערוכות, ומולו אגף המוזיאון הכולל תצוגה. את האגפים מחברות שתי שדרות עמודים מקורות חלקית היוצרות הצללה על החצר. אכסדראות אלה מוליכות את באי הבית בין האגפים ויוצרות השהיה סמלית המפגישה את המבקרים עם שתי פרוטומות ארד מיוחדות הממוקמות בחצר הפנימית. מדובר בפסלי ראש של זאב ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור, מחוללי הגדודים העבריים, שיצר הפסל הנודע נתן רפפורט. החצר הפנימית הוקפה גינה כדי שלצד רושם ועוצמה היא תעניק לבית גם מרקם כפרי המותאם להתיישבות הסובבת. 

 

חנוכת בית הגדודים

יום חנוכת הבית נקבע ל-15 במאי 1961, מועד שהפך מאז ליום המפגש השנתי של הגדודאים. הטקס הממלכתי התקיים בנוכחות גדודאים רבים מהארץ ומחוצה לה ובמעמד ראש הממשלה דוד בן-גוריון ונשיא המדינה יצחק בן-צבי, שניהם יוצאי הגדוד העברי. הטקס הגיע לשיאו עם הסרת הלוט מעל פסלי הראש של ז'בוטינסקי וטרומפלדור באכסדרת הבית.

האירוע זכה לסיקור נרחב בעיתונות תחת כותרות דוגמת "ביתו של הכוח העברי הראשון לאחר בר כוכבא".

בשנת 1967, במלֹאת יובל להתנדבות לגדודים העבריים, נמסר בית הגדודים לידי משרד הביטחון ושולב במסגרת יחידת המוזיאונים של המשרד. צעד זה נועד להשיג שתי מטרות חשובות: האחת, שימורו של המפעל שעליו עמלו, והשנייה – שאיפתם לקבל הכרה לאומית בפועלם ולייצג את סיפורם בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.

בשנת 1983 חודשה התצוגה המוזיאונית, המגישה את קורות הגדודים באופן תוכני וכרונולוגי.

בשנת 2017 חודשה שוב...


"ברכת אחים לנשק, ברכת בנים לאבות" –  
אגף חדש בבית הגדודים

לצד תצוגת הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה ביקשו מייסדי בית הגדודים לעודד הקמת אגף שיציג את סיפורם של מתנדבי היישוב הארצישראלי לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, בהבלטת הזיקה בין שתי הפרשות. כבר בשלבים הראשונים של תכנון בית הגדודים נוצר קשר בין מקימיו לבין "איגוד החיילים המשוחררים בישראל", איגוד שנוסד בשנת 1945 ואשר אחד מיעדיו היה לעודד את הנצחת שירותם של המתנדבים ביחידות השונות של הצבא הבריטי.

שיתוף הפעולה בין הארגונים הוסיף להניב פרי. בשנת 1994 חברו יחידת המוזיאונים של משרד הביטחון ואיגוד החיילים המשוחררים בישראל להקים בבית הגדודים אגף חדש, שיוקדש להתנדבותם של למעלה מ-30,000 גברים ונשים מבני היישוב היהודי בארץ ישראל לצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה (1939–1945). תכנון מבנה האגף החדש הופקד בידי משרד לוטן אדריכלים ובמכרז לעיצוב התצוגה זכתה חברת ש' גרונדמן בע"מ. 

רבים שקדו על מלאכת התכנון, העיצוב והביצוע של האגף החדש אשר נחנך לבסוף בשנת 2009.

 

תהליך הקמת בית הגדודים והרחבתו מקפל בתוכו את הנצחת שתי הפרשיות על רוח הגבורה וההתנדבות שבהן. המוזיאון המורחב ממשיך וקולט מוצגים, סיפורים ועדויות על פרשת ההתנדבות היהודית לצבא הבריטי בשתי מלחמות העולם.​