אכסניית מריה לנשים (היום מוזיאון אסירי המחתרות – ירושלים)
אדריכל: מרטין איבנוביץ' אפינגר, תחילת הבנייה 1860, חנוכת המבנה 1864.
מבנה חד קומתי מוארך, חזיתו מודגשת בקשת הנושאת גמלון ובמרכזו סמל החברה הרוסית אורתודוקסית. מתחתיו כתובת באותיות קיריליות – "מריאינסקוֹיָה פוֹדבוֹריָה" (אכסניית מריה).
באכסניה שהו למעלה מ-500 עולות רגל בתנאים בסיסיים ובצפיפות. לצד חדרי האירוח היו גם חללים ציבוריים כמו מאפייה ומטבחים. במבנה שתי חצרות פנימיות שבמקור היו פתוחות מזרחה, אך הרוסים סגרו אותן בשל ריבוי המתאכסנות.
פנים המבנה מתאפיין בקמרונות חביתיים וצולבים המעניקים לו צורה אסתטית מיוחדת. הם בולטים מבחוץ בגג שצורתו גלית. גגוני המתכת והזכוכית הציוריים, שנעשו בידי הרוסים וחודשו כנראה בידי הבריטים, מחפים על פתחי התאורה שבתקרה ויחד עם הארובות משלימים את נוף הגג.
בתקופת המנדט הסבו הבריטים את המבנה לבית סוהר מרכזי שבו נכלאו מאות אסירים ערבים ויהודים ובהם אסירי המחתרות – ה"הגנה", האצ"ל ולח"י. לאחר קום המדינה שימש המבנה למחסנים של גופים שונים ובהם הסוכנות היהודית. ב-1991 עבר המבנה לידי יחידת המוזיאונים של משרד הביטחון אשר שיפצה ושחזרה את בית הכלא והפכה אותו למוזיאון אסירי המחתרות – ירושלים.
הצארינה מריה אלכסנדרובנה: הצארינה מריה אלכסנדרובנה (1880-1824), אשתו של הצאר אלכסנדר השני ואמו של הצאר אלכסנדר השלישי.
גמלון: מרכיב אדריכלי עשוי בצורת משולש, המעניק למבנה מראה יציב ומרשים. מקורו באומנות הקלסית במבנה המקדש היווני.
לצפיה בסרטון אודות גלגולי המבנה:
לחצו כאן
לצפייה בסרטון אודות אוצרות שנמצאו ברחבי המוזיאון:
לחצו כאן
