מוזיאון בית "השומר" הוא חלק משלים למפעלי ההנצחה והנחלת המורשת של הארגון שהקימו חבריו. אנשי "השומר" ובני משפחותיהם שאפו להנציח תחת קורת גג אחת את המורשת של תקופת העלייה השנייה, מאורעות תל-חי, ופיתוח ההתיישבות בגליל-העליון. בשנת 1957 פנה ישראל שוחט, שהנהיג את "השומר", לראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון והציע לו תוכנית להקמת מוזיאון ופארק. שוחט רצה להנציח את פעולותיהם של "בר גיורא" ו"השומר" דרך מגוון נושאים כמו: תקופת המרד הגדול ע"י מפות מלחמות היהודים ברומאים, אישיותו ופועלו של שמעון בר-גיורא, הצגת פרטי לבוש של "השומר", הסוסות, כלי הנשק השונים ועוד. כשנה לאחר מכן פנו באי כוח של כפר גלעדי- תל חי גם אל הברונית רוטשילד בבקשה שתעזור במימון הקמת המוזיאון.
האדריכל שנבחר למשימה זאת היה אוריאל שילר, שהיטיב להבין את רוחו של "השומר". הוא תכנן גם את חלקת קברות "השומר" לצד "האריה השואג" בבית העלמין של כפר גלעדי-תל חי.
הנחת אבן הפינה לבית "השומר" התקיימה בי"א באדר תשכ"ו (3 במרס 1966) בטקס רב משתתפים ובמעמד נשיא המדינה מר יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית בן-צבי, שהיו חברי "בר גיורא" ו"השומר", נציגי הסתדרות העובדים בארץ ישראל, נציגי משרד הביטחון, משפחות "השומר", נציגים בכירים מהאזור ואנשי כפר גלעדי. הבית נבנה בסגנון מצודה ומעון כפרי מאבני הסביבה, המקשטות את הבניין, וגג רעפים המזכיר בנייה כפרית. בניית המוזיאון נמשכה כמה שנים, כשהשאיפה הייתה לחנוך את המוזיאון בשנת ה-60 לייסוד הארגון. אך לאחר עיכובים, נחנך המוזיאון באייר תשכ"ט, מאי 1969, במעמד הנשיא זלמן שז"ר ואישי ציבור אחרים. את התצוגה הישנה במוזיאון עיצב הגרפיקאי גידי קייך, חבר כפר גלעדי. היא הייתה מבוססת על אוספים מקוריים [אותנטיים] של אנשי "השומר", כשתחילתה בפרעות קישינב (אפריל 1903), המשכה בשומרי המושבות הראשונים, פעילות "השומר", הברחות הנשק והסליקים, הקמת גדוד העבודה לזכרו של יוסף טרומפלדור, מפעל ייבוש החולה, הקמת ארגון ה"הגנה" (1920) והסמלים של ארגוני המגן וצה"ל של ימינו. את התצוגה החדשה עיצב האדריכל אורי אברמסון (חברת "מבטים אקסיווז'ן בע"מ"), בנם של אידה ויעקב אברמסון מאנשי "השומר", כשהוא ממזג בין חדש וישן (ראה מידע על המוזיאון). במבנה המוזיאון נמצאת התצוגה המרכזית המעוצבת כעין מסע בזמן, החל מקבוצת הסתתים שלמדה מקצוע לפרנסתם, דרך מפת המושבות הראשונות וכלה בסרט סיום המציג מה קרה לארגון לאחר פירוקו. לצד האודיטוריום מצוי אולם רחב ידיים המשמש לכינוסים ולאירועים וכן גלריית פסלים – תערוכת קבע של הפסלת בתיה לישנסקי, כלת פרס ישראל לאומנות. חלק מן המוזיאון בנוי כמגדל שמירה ובו פינת הנצחה לחללי כפר גלעדי שנפלו במערכות ישראל, פינה לנוטרים, ארכיון וספרייה לשוחרי הדעת וחוקרים מכול הרמות, חדר משוחזר של מניה וישראל שוחט המדמה את דירתם הצנועה שהייתה בתל אביב, ומראש המגדל תצפית מרהיבה לנוף הנשקף: עמק החולה, הרי נפתלי והרי הגולן.
